Kilayim
Daf 3b
3b תַּנֵּי מְנַיִין שֶׁאֵין מַרְכִּיבִין עֵץ סְרָק עַל גַּבֵּי עֵל מַאֲכָל וְלֹא עֵץ מַאֲכָל עַל גַּבֵּי עֵץ מַאֲכָל מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ מְנַיִין תַּלְמוּד לוֹמַר אֶת חוּקּוֹתַי תִשְׁמוֹרוּ. רִבִּי יוֹנָה רִבִּי לָֽעְזָר בְשֵׁם כַּהֲנָא דְּרִבִּי לָֽעְזָר הִיא מִשּׁוּם חוּקִּים שֶׁחָקַקְתִּי בְעוֹלָמִי. מֵאַתָּה אָסוּר לְאָדָם הָרִאשׁוֹן. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי הִילָא דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא מִשּׁוּם חוּקִּים שֶׁחָקַקְתִּי בְעוֹלָמִי. מֵעַתָּה אָסוּר לְהַרְכִּיב תְּאֵינָה שְׁחוֹרָה עַל גַּבֵּי תְאֵינָה לְבָנָה. אָמַר רִבִּי אָבִין וְלֹא מִכִּלְאֵי הַבְּגָדִים לָמַדְתָּ. מַה כִלְאֵי בְגָדִים שֶׁאָסַרְתִּי לָךְ שְׁנֵי מִינִין לֹא זֶה מִמִּין זֶה וְלֹא זֶה מִמִּין זֶה אַף כִּלְאַיִם שֶׁאָסַרְתִּי לָךְ בְּכָל מָקוֹם לֹא זֶה מִמִּין זֶה וְלֹא זֶה מִמִּין זֶה.
Traduction
On a enseigné: d’où sait-on qu’il n’est pas permis de greffer un arbre inculte sur un arbre fruitier, ni une branche d’un arbre fruitier sur une autre espèce fruitière, ni une espèce quelconque sur une autre? Parce qu’il est dit (Lv 19, 18): Vous observerez mes lois (imposées à la nature), recommandation suivie des lois du Kilayim. R. Yona ou R. Eleazar ajoute au nom de Kahana qu’il faut aussi entendre cette loi de Kilayim comme une suite aux lois imposées par Dieu à l’Univers. S’il en est ainsi, était-ce défendu également à Adam (qui a vécu avant la promulgation de la loi)? Oui, répond R. Yossé au nom de R. Hiya; car, de l’avis de tous, cette loi existe en raison des préceptes imposés à l’univers de tout temps. Est-ce à dire qu’il est interdit de greffer une branche de figuier noir (espèce fort rare), sur une espèce de figuier blanc? On voit que ce n’est pas interdit, répond R. Abin, d’après la loi sur les vêtements hétérogènes: de même qu’en fait d’étoffes, on ne défend le mélange que lorsque les 2 espèces sont tout-à-fait différentes, de même on procédera à l’égard des autres catégories d’objets hétérogènes; ce n’est interdit que si les 2 espèces diffèrent.
Pnei Moshe non traduit
תני. בברייתא דת''כ פ' קדושים מנין וכו' ת''ל את חקותי תשמרו בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים וכדמסיק ר' יונה היכי יליף הרכבה מהאי קרא:
דר''א. אתיא הך ברייתא דס''ל בפ''ז דסנהדרין דאף על הכלאים הוזהרו בני נח דאמר קרא את חקותי תשמרו חקים שחקקתי בעולמי מכבר שצויתי לבני נח ומה בהמתך בהרכבה כדיליף לקמן מדכתיב בהן למיניהם אף שדך היינו הרכבת האילן שבהרכבה הוא דנאסרו בני נח:
מעתה אסור לאדם הראשון. כלומר דפריך אי דמוקמית להאי ברייתא כר''א ומפרשת לקרא כך את חקתי שחקקתי בעולמי מכבר א''כ מעתה מוכרח הוא שנאסר כלאים לאדם הראשון וקשיא אמאי פליגי רבנן התם בברייתא על ר''א דאמר לא נצטוה אדם הראשון אלא על הז' מצות בלבד דקחשיב שם ולא על הכלאים:
ר' יוסי בשם ר' הילא דברי הכל היא. לא כר''ל בשם כהנא אלא דהך ברייתא כד''ה אתיא ואף כרבנן משום חקים שחקקתי בעולמי כלומר לא תפרש חוקים שחקקתי מכבר אלא עכשיו משום חקים שחקקתי בעולמי עליכם שהכלאים מהחוקות הן וע''ז אמר הכתוב את חקתי תשמרו בין שאר החקים שחקקתי בעולמי:
מעתה. דדרשת מיהת לאסור הרכבה מהקישא דבהמתך א''כ יהא אסור להרכיב תאנה שחורה ע''ג לבנה:
א''ר אבין ולא מכלאי הבגדים למדת. וכי לא כבר אמרו בר''פ דהכל נלמד מכלאי בגדים שפירש בהן הכתוב צמר ופשתים דוקא ולא שני מיני צמר ושני מיני פשתן אף כל כלאים שבתורה לא נאסרו אלא משני מינין דוקא:
תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר מוּתָּר הוּא גוֹי לִזְרוֹעַ וְלִלְבּוֹשׁ כִּלְאַיִם אֲבָל לֹא לְהַרְבִּיעַ בְּהֶמְתּוֹ כִלְאַיִם וְלֹא לְהַרְכִּיב אִילָנוֹ כִלְאַיִם. לָמָּה מִפְּנֵי שֶׁכָּתוּב בָּהֶן לְמִינֵיהֶן. וַהֲרֵי דְשָׁאִין כְּתִיב בָּהֶן לְמִינֵיהֶן. אֵין כְּתִיב בְּצִיוֻּי אֶלָּא בְהוֹצָאָה. וְאִם כֵּן לָמָּה נִתְקַלְלָה הָאָרֶץ. רִבִּי יוּדָן בַּר שָׁלוֹם אָמַר עַל יְדֵי שֶׁעָֽבְרָה עַל גְּזֵירוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. תַּדְשֶׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מִזְרִיעַ זֶרַע וְהִיא לֹא עָֽשְׂתָה אֶלָּא וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ. רִבִּי פִינְחָס אָמַר שָֽׂמְחָה בְצִיווּיֶהָ וְהוֹסִיפָה אִילָנֵי סְרָק. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָן בַּר שָׁלוֹם יָפֶה נִתְקַלְלָה הָאָרֶץ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי פִינְחָס לָמָּה נִתְקַלְלָה הָאָרֶץ. כְּאִינַשׁ דַּאֲמַר לִיט בִּיזָא דְּכֵן אַייְנִיק. וְאַתְיָא כַּיי רִבִּי נָתָן שְׁלֹשָׁה נִכְנְסוּ לְדִין וְאַרְבָּעָה יָֽצְאוּ מְקוּלָּלִין. אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ.
Traduction
On a enseigné au nom de R. Eliézer: il est permis à un païen de semer et de vêtir des objets hétérogènes appartenant à un Israélite (c’est la jouissance indirecte permise à ce dernier); mais il lui est défendu d’accoupler des animaux hétérogènes (appartenant à un Israélite), ni de greffer des arbres hétérogènes, parce qu’à leur égard on emploie l’expression: selon leurs espèces. Mais puisque, à l’égard des plants de verdure, il est dit aussi: selon leurs espèces, pourquoi la loi du Kilayim est-elle moins sévère à leur sujet? Ce n’est pas dit à titre d’ordre (ou obligation de maintenir les espèces sans alliage), mais comme simple mention de la série de croissances. Et pourquoi a-t-elle été maudite? C’est pour la punir, dit R. Judan bar Salom, de ce qu’elle a transgressé les préceptes divins: Que la terre produise, est-il dit (Gn 1, 11), de la verdure, des herbages contenant de la semence, etc. Au lieu de suivre ce précepte, la terre a laissé naître incomplètement (34)Au v. 11, contenant le précepte divin, il est question d'arbre fruitier et de fruit, c'est-à-dire dont le bois est comestible, tandis qu'au V. 12, il est dit que la terre produisit des arbres dont le fruit seule est comestible. ces produits (et elle fut punie). Selon R. Pinhas, elle a accompli avec tant de joie l’ordre reçu (de Dieu) qu’elle y a joint des arbres incultes. Donc, selon l’interprétation de R. Judan bar Salom, la terre a été punie à juste titre. Mais, selon R. Pinhas, pourquoi le fut-elle? Elle l’a été pour la faute de l’homme, selon ce dicton: Maudit soit le sein qui a nourri un tel impie (c’est punir indirectement l’homme). C’est conforme à ce qu’a dit R. Yonathan: Trois individus ont été jugés (dans le péché commis au paradis terrestre) et quatre ont été punis par la malédiction; le 4e est la terre, dont il est dit (ibid. 3, 17): la terre a été maudite à cause de toi.
Pnei Moshe non traduit
והרי דשאים כתיב בהן למיניהן. וא''כ לדידך נימא דהא דתנן במתני' אין מביאין ירק בירק לחיובא על הכל קתני כמו אילן באילן ואבני נח נמי קאי דהא אמרת דנצטוו על הרכבת אילן משום שכתוב בהן למיניהם ואמאי לא נימא דנצטוו גם על הרכבת ירק בירק:
אין כתיב בצווי. גבי דשאים אלא בהוצאה דבצווי לא כתיב אלא תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע ובהוצאה הוא דכתיב ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ור''א לא חשיב אלא למינהו דכתיבא בצווי:
א''כ למה נתקללה הארץ. שהרי היא הוסיפה יותר מצוויה:
ע''י שעברה על גזרותיו של הקב''ה. דצוה עליה להוציא עץ פרי כדכתיב תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עושה פרי למינו ולא נצטוותה על אילני סרק ואלו בהוצאה כתיב ותוצא הארץ דשא וגו' ועץ עושה פרי וגו' ודרשינן מוי''ו דועץ דהוציאה אילני סרק ועץ עושה פרי:
ר' פינחס אמר. לא עברה אלא שמחה בצוויה והוסיפה והוציאה גם אילני סרק שהן צריכין לתשמישו של אדם לעצים ולבנין:
כאינש דאמר ליט ביזא דכן אייניק ארורים השדיים שכך ינקו וגדלו גידול שאינו טוב וכך לא נתקללה הארץ אלא בעבור האדם:
ואתייא כהאי דר' נתן. דאמר לא נכנסה הארץ לדין שלא עברה כלום אלא שלשה כו' כדכתיב בעבורך:
עַד כְּדוֹן לֵית כְּתִיב אֶלָּא בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם. עוֹף מְנַיִן. אִית תַּנָּיֵי תַּנֵּי מֵאֶת חוּקּוֹתַי תִשְׁמוֹרוּ וְאִית תַּנֵּי מִבְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם. הִרְכִּיב אִילָן וְהִרְבִּיעַ עוֹף מָאן דַּאֲמַר מֵחוּקּוֹתַי תִשְׁמוֹרוּ חַייָב שְׁתַּיִם. מָאן דְּאָמַר מִבְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם אֵינוֹ חַייָב אֶלָּא אַחַת. כְּשֶׁהִרְבִּיעַ בְּהֵמָה וְהִרְבִּיעַ עוֹף מָאן דְּאָמַר מֵחוּקּוֹתַי תִשְׁמוֹרוּ אֵינוֹ חַייָב אֶלָּא אַחַת. מָאן דְּאָמַר מִבְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם חַייָב שְׁתַּיִם.
Traduction
Jusque là, on connaît seulement la défense d’accoupler des animaux hétérogènes. Comment sait-on que la défense s’applique aussi aux oiseaux? On le déduit, selon les uns, du verset précité: Vous observerez mes lois; ou, selon les autres, de ce verset: tu n’accoupleras pas 2 espèces diverses d’animaux. Si quelqu’un a greffé une branche d’arbre sur un arbre hétérogène, puis accouplé 2 espèces différentes d’oiseaux, il a transgressé 2 défenses, d’après l’avis de celui qui admet pour ces cas que la loi de Kilayim s’applique aux oiseaux, conformément au verset: vous observerez mes préceptes (car il y a, de plus: la recommandation sur l’accouplement des animaux): mais d’après l’autre interlocuteur, qui ne tient pas compte du verset vous observerez, etc., il n’a transgressé qu’une défense. Si quelqu’un, au contraire, a accouplé 2 animaux étrangers et 2 oiseaux étrangers l’un à l’autre, il n’a transgressé qu’un précepte d’après celui qui fait dériver la loi du Kilayim pour ces cas du verset vous observerez, etc.; mais, d’après l’autre interlocuteur, qui fait dériver la défense d’accoupler les oiseaux du verset tu n’accoupleras pas d’animaux hétérogènes, il transgresse deux préceptes (renfermés dans chacun de ces versets).
Pnei Moshe non traduit
עד כדון לא שמענו. מהכתוב אלא בהמתך עוף מנין שאסור בהרבעה וחייב עליו:
אית תניי תני מאת חקתי תשמרו וגו'. את לרבות העופות:
ואית תני מבהמתך. וילפינן בהמתך בהמתך משבת מה בשבת אפי' חיה ועוף במשמע אף בכלאים כן:
הרכיב אילן והרביע עוף. כאחת:
למ''ד מאת חקתי תשמרו. ילפינן לעוף הו''ל כדרשא דתרי קראי וחייב שתים ולמ''ד מבהמתך לא תרביע דרשינן הכל אינו חייב אלא אחת:
בשהרביע בהמה והרביע עוף מ''ד מחקתי תשמרו חייב שתים מ''ד מבהמתך לא תרביע אינו חייב אלא אחת. כצ''ל ובספרי הדפוס נתחלף בטעות:
Kilayim
Daf 4a
משנה: הַטּוֹמֵן לֶפֶת וּצְנוֹנוֹת תַּחַת הַגֶּפֶן אִם הָיוּ מִקְצַת הֶעָלִין מְגוּלִּין אֵינוֹ חוֹשֶׁשׁ לֹא מִשּׁוּם כִּלְאַיִם וְלֹא מִשּׁוּם שְׁבִיעִית וְלֹא מִשּׁוּם מַעְשְׂרוֹת וְנִיטָּלִין בַּשַּׁבָּת. הַזּוֹרֵעַ חִיטָּה וּשְׂעוֹרָה כְּאַחַת הֲרֵי זֶה כִלְאַיִם. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר אֵינוֹ כִלְאַיִם עַד שֶׁיְּהוּ שְׁתֵּי חִטִּים וּשְׂעוֹרָה אוֹ חִיטָּה וּשְׁתֵּי שְׂעוֹרִים אוֹ חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְכוּסֶּמֶת.
Traduction
Si l’on enfouit sous la vigne des raves et des radis (39)''(Shabat 50b) et 113; (Eruvin 77a); Yebamot 113. Il s'agit seulement de les conserver, non de les enraciner.'' et qu’une partie des feuilles soit découverte (afin de pouvoir les prendre le samedi), l’on n’a pas à se préoccuper de la crainte d’y placer un mélange hétérogène, ni de celle de planter en la 7e année de repos agraire (40)Si, étant de la 6e année, ils ont poussé plus tard., ni des dîmes; et l’on peut les retirer le samedi (ils ne sont pas considérés comme enfouis). Les semences de froment et d’orge réunies constituent le mélange défendu. Selon R. Juda, ce n’est interdit que lorsqu’il y a (au moins) 2 grains de froment et un d’orge, ou un de froment et 2 d’orge, ou du froment, de l’orge et de l’épautre (il en faut trois).
Pnei Moshe non traduit
מתני' הטומן לפת וצנונות תחת הגפן. כדי שיהו נשמרים תחת הקרקע ובגמרא מסיק שדוקא שטמן אגודה של לפת או אגודה של צנון שכן דרכן להטמינם כך ואין זה דרך שתילה ומיהו בעינן נמי שיהו מקצת העלין מגולין דבהכי גלי דעתי' שאינו רוצה בהשרשתן ולפיכך אינו חושש משום כלאים הרכבת ירק באילן וה''ה בשאר האילנות כן והא דקתני תחת הגפן לרבותא קתני דאפי' בגפן שהוא רך אינו חושש משום כלאים וכדאמרן:
ולא משום שביעית. דלאו דרך זריעה הוא ואין כאן משום זורע בשביעית וכן אם היו מששית ונכנסו לשביעית והוסיפו ספיחים מחמת לחלוחית הקרקע אין בהן משום ספיחי שביעית:
ולא משום מעשרות. לאותו התוספת שהוסיפו אינו מתחייב במעשרות דכתיב וכל מעשר הארץ מזרע הארץ וזה אינו צומח בארץ:
וניטלין בשבת. דכיון שמקצת העלין מגולין אוחז בהן ומשמטן ואע''ג דע''י כך מזיז העפר ממקומו כל כה''ג טלטול מן הצד הוא שהוא לצורך דבר היתר ואינו נוגע בדבר האסור ומותר:
ר' יודה אומר אינו כלאים עד שיהו שתי חטים ושעורה וכו'. טעמיה דר' יהודה דמקיש כלאי זרעים לכלאי הכרם מה כלאי הכרם צריך שיהו שני מינין מלבד הכרם דכתיב לא תזרע כרמך כלאים משמע שני מיני זרעים בהדי כרמך אף כלאי זרעים דכתיב שדך לא תזרע כלאים משמע שלא יהו שני מינין בהדי שדך ואין הלכה כר' יהודה בכלאי זרעים משום דקרקע בלא זרע שדך מקרי אבל אינו כרם בלא חרצן והלכך הזורע חטה ושעורה כאחת חייב משום כלאי זרעים אבל משום כלאי הכרם אינו חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד דקי''ל כר' יאשיה בכלאי הכרם:
משנה: אֵין נוֹטְעִין יֶרֶק בְּתוֹךְ סַדֵּין שֶׁל שִׁיקְמָא אֵין מַרְכִּיבִין פֵּיגָם עַל גַּבֵּי קִידָּה לְבָנָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא יֶרֶק בְּאִילָן. אֵין נוֹטְעִין יִיחוּר שֶׁל תְּאֵינָה לְתוֹךְ הֶחָצוּב שֶׁיִּהְיֶה מַקּוֹרוֹ. אֶין תּוֹחְבִין זְמוֹרָה שֶׁל גֶּפֶן לְתוֹךְ הָאֲבַטִּיחַ שֶׁתְּהֵא זוֹרֶקֶת מֵימֵיהָ לְתוֹכוֹ מִפְּנֵי שֶׁהוּא אִילָן בְּיֶרֶק. אֵין נוֹתְנִין זֶרַע דְּלַעַת לְתוֹךְ הֶחָלַמּוּת שֶׁתְּהֵא מְשַׁמְּרָתוֹ מִפְּנֵי שֶׁהוּא יֶרֶק בְּיֶרֶק.
Traduction
On ne doit pas planter de légume vert dans une touffe de racines laissées en terre des sycomores coupés (ou figuiers sauvages), ni greffer de la rüe phganon sur de l’acacia blanc (35)(Eroubin 34b). La keda, grec kitto, en araméen ksita (Ps 45, 9), est l'accacia.; car cela rentre dans la catégorie de la verdure implantée sur une espèce d’arbre. On ne doit pas planter une branche de figuier dans la plante du Haçoub (36)''Plante dont les racines descendent verticalement dans la terre; elle a servi pour la délimitation des terres sous Josué (en allemand: Gundel-Rebe).'' (hédera) pour la rafraîchir. On ne doit pas enfoncer un cep de vigne dans un melon, pour s’en agréger le jus abondant, car cela rentre dans la catégorie de l’arbre greffé sur des légumes verts. Il est interdit de placer de la semence de potiron dans la mauve (37)''Feu M. Clément-Mullet (journal Asiatique, janvier 1870) p. 54) compare ce terme avec le grec alimos (mauve, corchorus olitorius) et avec l'arabe. Il pouvait même rappeler les termes malake etmoloke. Mais selon le Dr Fleischer, Nachtroeglisches zum Wörterbuch du Dr Levy (2, 568a) se basant sur de Sacy, Seetzen, Delitsch (sur Job), etc., c'est une pure coïncidence de son; puisque la mauve se nomme en arabe Kataf.'' pour que celle-ci la conserve jusqu’au moment de l’enracinement, car ce serait mêler des semences de deux verdures différentes.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אין נוטעין ירקות בתוך סדין של שקמה. שקמה הוא אילן תאנה הגדל ביערים ולאחר שנחתך ונשאר שרשיו בארץ נקרא סדן ואין נוטעין ירק לתוכו דהוי ירק באילן:
פיגם. עשב הנקרא רוד''א בלע''ז:
קידה. מין אילן של בשמים תרגום קידה קציעא וכתיב מור ואהלות קציעות כל בגדותיך:
החצוב. מין עשב ששרשיו יורדים בעומק הארץ ביושר ואינם נוטים לכאן ולכאן ובו תיחם יהושע את הארץ:
שיהא מקירו. לשון קור שתהא התאנה מקררת את החצוב שהוא חם ביותר:
שתהא זורקת מימיה לתוכו. שהאבטיח לח ומלא מים:
חלמית. מלוו''א בלע''ז ובערבי כויז''א:
הלכה: רִבִּי זְכַרְיָה חַתְנֵיהּ דְּרִבִּי לֵוִי בָּעֵי בְּלֹא כָּךְ אֵינוֹ אָסוּר מִשּׁוּם זְרָעִים תַּחַת הַגֶּפֶן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי תִּיפְתָּר בְּמַעֲמִיק שׁוֹרֶשׁ לְמַטָּה מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים חוּץ לְשִׁשָּׁה. כְּהָדָא דְּתַנֵּי שָׁרְשֵׁי פיאה הַנִּכְנָסִין לְתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁבְּכֶרֶם. לְמַטָּה מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים הֲרֵי אֵלּוּ מוּתָּרִין.
Traduction
R. Zacaria gendre de R. Levi demanda: ne serait-il pas également interdit d’opérer cette greffe sans cela (sans le motif que ''cela rentre dans la catégorie de la verdure implantée sur une espèce d’arbre'')? N’est-ce pas défendu comme verdure placée sous la vigne? Il se peut, répondit R. Yossé, qu’il s’agisse du cas où l’on a placé la racine profondément en terre, à 3 palmes au-dessous de la vigne et à plus de 6 palmes de distance pour la superficie. Ainsi, l’on a enseigné: il est permis de se servir pour son usage personnel des produits d’un angle de terrain qui se trouveraient dans les 4 coudées de circonférence d’un vignoble (38)En ce cas, l'intervalle exigible est de 4 coudées, comme il suffit de 6 palmes pour unc ep isolé., si les racines sont à plus de 3 palmes de profondeur sous terre.
Pnei Moshe non traduit
גמ' בלא כך אינו אסור משום זרעים תחת הגפן. אאין תוחבין זמורה של גפן לתוך האבטיח פריך דמאי איריא לתוך האבטיח הא בחוץ וסמוך לו נמי אסיר עד ששה טפחים כדתנן לקמן בפ''ג דלגפן יחידית נותנין לה עבודתה ששה טפחים שצריך להרחיק ממנה לכל רוח כדתנן ריש פ''ו:
תיפתר במעמיק. שורש האבטיח למטה משלשה טפחים חוץ לששה כלומר עד חוץ לששה טפחים רחוק מן הגפן מעמיק הוא שורש האבטיח למטה מג' בקרקע דאז סמוך לגפן אין כאן איסור ולפיכך נקט במתני' אין תוחבין זמורה של גפן לתוך האבטיח:
כהדא דתני. בתוספתא פ''ג דלמטה מג' בקרקע אין חשש סמוך לכרם בכדי שיעור עבודתו:
שרשי פאה הנכנסין לתוך ד' אמות שבכרם. פאה הוא צורת הפתח הנקרא בתוספתא דכלאים וכן בהאי תלמודא כן לקמן בפ''ד דקתני בתוספתא שם לעיל בענין מחיצה המפסקת בכרם שאם עשאה בקנים צריך שלא יהא בין קנה לחבירו ג''ט כדי שיכנס הגדי ר' יוסי אומר אם היו קנים מדוקרנין ועשה להם פאה מלמעלן מותר. כלומר קנים דקורין מכאן ומכאן וקנה על גביהן וזהו פאה הואי כמחיצה ומותר לסמוך זרע לשם משום דמפסיק הוא ועל הקתני שם לקמן גבי פלוגתא דר''ע ובן עזאי בירקות שנוטין לתחת הגפן הכל מודין שרשי פאה הנכנסין לתוך ד''א שבכרם למטה מג''ט הרי אלו מותרין כלומר בשרשי ירקות הנטועין בתוך הפאה שאע''פ שהן יוצאין מן הפאה ונכנסין לתוך ד' אמות שבכרם אם הן עמוקין למטה מג''ט בקרקע אין חוששין להם ומותרין וא''כ ה''ה לגפן יחידית שעבודתה ששה טפחים אם שרשי הירקות הן עמוקין למטה מג' מותרין אפי' הן בתוך ו''ט ולתוך האבטיח הוא דאסור:
תַּנֵּי אֵין מַרְכִּיבִין זֵתִים בְּרֶכֶב שֶׁל תְּמָרָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא אִילָן בְּאִילָן. רִבִּי יוּדָן בָּעֵי וְלֵית הָדָא פְלִיגָא עַל רִבִּי לֵוִי. אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פּוֹרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִּילֵי זֵתִים סָבִיב לְשׁוּלְחָנֶךָ. מַה זֵיתִים אֵין בָּהֶן הַרְכָּבָה אַף 4a בָּנֶיךָ לֹא יְהֵא בְהֶן פְּסוֹלֶת. הָא מִכְלָל שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן פְּסוֹלֶת. שַׁנְייָא הִיא הָכָא שֶׁהוּא עָתִיד לְמָתְקָהּ. כְּהָדָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בְּרִבִּי הֲוָה מַשְׁקֶה פֶּרְסִתְקֵיהּ יַיִן מְבוּשָּׁל בִּשְׁבִיל לְמָתְקָהּ.
Traduction
On a enseigné: il n’est pas permis de greffer des oliviers sur une branche de dattier, parce que ce sont 2 arbres fruitiers différents (bien que la branche de dattier serve seulement d’appui). Mais, demanda R. Judan, n’est-ce pas contraire à ce que dit R. Levi sur ce verset (Ps 128, 3): ta femme est comme une vigne florissante à tes côtés; tes enfants sont comme des plants d’oliviers autour de la table; or, de même qu’il n’y a pas de greffe possible pour l’olivier (l’effet serait nul en ce cas), de mêmes tes enfants naîtront sans mélange, ni impureté (c’est-à-dire aussi longtemps que ta femme restera à tes côtés, modestement). N’en résulte-t-il pas comme règle générale que cette greffe d’olivier sur dattier est productive et qu’il en naît un fruit défectueux? Non, il s’agit seulement d’adoucir l’olive au moyen de cette opération. Ainsi, R. Simon bar Rabbi avait l’habitude d’arroser le pêcher avec du vin cuit, afin d’en adoucir les fruits.
Pnei Moshe non traduit
תני. בתוספתא פ''א:
אין מרכיבין זתים ברכב של תמרה. אפי' לא הרכיב היחור של זית עם היחור של תמרה בארץ אלא שנתן אותו ע''ג הרכב של תמרה הוי הרכבת אילן באילן:
ולית הדא פליגא על ר' לוי. דדריש אשתך וגו' בניך כשתילי זיתים מה זיתים אין בהן הרכבה דכשמרכיבין אותן על אילן אחר אינו עושה פירות אחרות וגרועין שאינו מקבל כלום ממין אחר אף בניך לא יהא בהן פסולת:
הא מכלל שיש בהן פסולת. כלומר הא מהאי ברייתא דאסרה הרכבת זיתים בתמרה מכלל דהויא הרכבה היא עושה פירות אחרים וגרועין דאי לא אמאי קרי לה הרכבה:
שנייא היא הכא שעתיד למתקה. כלומר לעולם בזיתים לית בהו הרכבה שיעשו עי''כ פסולת ופירות אחרים וגרועין והכא דאסר משום שדעתו בזה שהוא תוחב היחור של זיתים ברכב של תמרה מפני שעתיד התמרה למתק את הזיתים ובשביל כך הוא עושה כן כדי למתקן והלכך קרי לה הרכבה ואסור:
כהדא. שהיה עושה ר''ש ברבי שהיה משקה יין מבושל לאילן אפרסק שלו בשביל למתקה ה''נ דעתו בשביל למתק הזיתים וכיון דמין בשאינו מינו הוא אסור משום הרכבה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source